עמידר החברה הלאומית לשיכון בע"מ נ' שאלתיאל ואח'

החלטה

אין תצהיר מטעם הנתבעים 2 ו- 3 והם הפנו לתצהירו של הנתבע 1.

הבקשה לסכם בעניינם, נדחית.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר א תשע"א, 01/03/2011 במעמד הנוכחים.

צבייה גרדשטיין פפקין, רשמת

החלטה

לפני בקשת הנתבעים ליתן להם רשות להגן בתביעה, שהוגשה נגדם על ידי התובעת.

כבר בפתח הדברים אומר, כי התצהיר הוגש מטעם הנתבע 1 ובבקשה שצורפה לתצהיר, נכתב כי:

"נימוקי הבקשה הינם כמפורט בתצהיר המבקש 1, השוכר, וכל האמור בתצהיר נכון גם כרשות להתגונן בשם העקבים, מבקשים 2 ו- 3".

על פי כתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר, הנתבע 1 אינו משלם את דמי השכירות על פי חוזה שכירות מיום 13/12/2005 ועל כן ביקשה התובעת, עמידר חברה לאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ, לפנות את הנתבע 1 ו- 2 מהדירה, נשוא הסכם השכירות וכן לחייב בסך של 41,090 ₪ נכון ליום 20/2/2008, בגין דמי שכירות, אותם לא שילם הנתבע 1.

הנתבעים 2 ו- 3 חתמו ערבות להסכם השכירות.

הנתבע 1 הגיש תצהיר בתמיכה לבקשת הרשות להגן.

התובעת ויתרה על חקירת הנתבע 1 על תצהירו.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

יצויין, כי במסגרת הסיכומים, ביקש ב"כ הנתבעים להוסיף טענות מטענות שונות, שלא נטענו, לא בבר"ל ולא בבקשה אחרת.

תיק זה משנת 2008.

מדי כמעט כל חודש מוגשת בקשה מטעם הנתבעים לתקן את הבר"ל, להוסיף תצהיר, לדחות מועדי דיונים, להאריך מועדים וכיוצ"ב.

עד היום, שנת 2011 (כשהבר"ל המקורי הוגש ב- 2008), טרם הוגש תצהיר נוסף ו/או משלים ו/או בקשה מתאימה להוספת טענות.

יש להוקיע ניסיון זה של ב"כ הנתבעים להוסיף טענות, שלא נטענו.

טענות הנתבעים, מתמקדות בשתיים:

האחת – טענת קיזוז, שנטענה בתצהיר המקורי בשנת 2008 והיא טענת קיזוז בגין השבחת הנכס.